החלטה בתיק ת"א 8491-04-11

רקע כללי בתמצית

1.         עניינה של החלטה זו במינויים של שני מומחים מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי וזאת במסגרת תביעתה של התובעת (גב' סובחיה אלקרעאן) על פי חוק הפלת"ד. התאונה נשוא התובענה אירעה ביום 18.7.09.

2.         בדיון שהתקיים כבר ביום 8.5.11, הוריתי כי ימונה מומחה בתחום האורתופדי כאשר הצדדים ישאו בשכרו בחלקים שווים והתובעת נתבקשה להפקיד סך של 2,500 ש"ח בתוך 30 ימים.

            באשר למינוי מומחה בתחום הנפשי, הוריתי כי ב"כ התובעת ימציא לביהמ"ש ולב"כ הנתבעות את כל התיעוד הרפואי המצוי ברשותו החל ממועד התאונה וזאת בתוך 30 ימים.

3.         למרבה הצער, דבר לא התקדם בגזרת התובעת במובן זה שחלקה בשכ"ט המומחה בתחום האורתופדי לא הופקד והמסמכים שהיא נדרשה להציג באשר למינוי מומחה בתחום הנפשי לא הוגשו. בדיון שהתקיים ביום 21.1.13 נתבקש ביהמ"ש על ידי ב"כ התובעת להשית את שכר טרחת המומחה בתחום האורתופדי במלואו על הנתבעת.

            ב"כ הצדדים טענו טיעוניהם כמפורט בפרוטוקול הן לענין השתת שכר הטרחה במלואה על הנתבעת והן לענין מינויו של המומחה בתחום הפסיכיאטרי. בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי ההחלטה באשר למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי כמו גם שינוי תשלום שכ"ט למומחה בתחום האורתופדי ינתנו לאחר המצאת כל המסמכים הנדרשים בתחום הנפשי.

4.         ביום 15.3.13 המציאה ב"כ התובעת תיעוד רפואי שנתקבל בעניינה של התובעת מבית החולים "גהה". לטענתה, ניתן להתרשם כי לאחר התאונה, נשוא התובענה דנן, חלה החמרה במצבה הנפשי של התובעת.

5.         הנתבעת 1 בתגובתה מיום 4.4.13 שבה על התנגדותה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי. לדבריה, מהמסמכים שצורפו וכבר ממסמך האשפוז הראשון (27.7.09 - 9.9.09) נפרש תיאור עברה הרפואי של התובעת בתחום הנפשי, השוואה פשוטה בין מצבה עובר לתאונה לבין מצבה בגינו פנתה לאשפוזים לאחר התאונה, מעלה שאין לאחר התאונה כל הפרעות או אבחנות שלא היו קודם. לטענת הנתבעת, התובעת הגיעה לאשפוזים מרצון ומיוזמתה כמי שמורגלת לאשפוזים שכאלה והשתחררה מטופלת ובמצב טוב. לפיכך, אין כל יסוד לטענה בדבר החמרת מצב.

            הנתבעת 2 הצטרפה לטיעוני הנתבעת 1 בענין זה.

המסגרת המשפטית

6.         ההלכה קובעת כי על מנת שימונה מומחה לצורך קביעת דרגת נכות בתחום מסויים צריך התובע להביא ראשית ראיה לנכות שהוא טוען לה [ר' רע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, פ"ד מ"ז (4) 89]. ביהמ"ש מקפיד על מינוי המומחים במקרים אלו משום שאין לנפגע אפשרות אחרת להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים  מטעמו [ ר' רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מ"ד (2) 216, 219-220; בר"ע (ב"ש) 594/09 AIG נ' רחמני (2.12.09)].

7.           ברע"א 4911/09 סהר ציון  נ' כשרי (29.7.09)  נפסק בין היתר כי מומחה רפואי ימונה על ידי בית המשפט אם קיימת תשתית ראיה לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת דרכים "ודוק: הדרישה הינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה (ראו רע"א 10012/05 מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ  (לא פורסם), 23.3.06)....". 

בהמשך ציין בית המשפט מפי המשנה לנשיאה (כתוארו אז), כי: "... אכן כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות שבענין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי. (ראו רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.1991) ..." (ר' גם: בר"ע (חיפה) 109/06 ג' ח' נ' אבו מוך ואח' תק-מח 2006 (1) 5381 ; בש"א (חיפה) 8624/07 דרבאס נ' דמרג'אן ואח' (לא פורסם); בר"ע (נצ') 232/09 שרבל נ' סאמר (20.8.09)).

מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי

8.         אין חולק כי ברקע הרפואי של התובעת דכאון וחרדה המטופלים תרופתית. השאלה היא, האם בעקבות התאונה נשוא התובענה דנן חלה החמרה במצבה הנפשי של התובעת המצדיקה מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש לבחינת החמרה זו והאם נגרמה נכות כלשהי לתובעת כתוצאה מכך.

9.         בטופס אומדן סיעודי ראשוני במיון מרכז לבריאות הנפש "גהה" (להלן: "מרכז גהה") מיום 27.7.09, נרשם כי התובעת מתלוננת על שמיעת קולות שאומרים לה לבלוע רעל ומחשבות לפגוע בילדיה. בסעיף ההערות הכלליות נרשם החמרה פסיכוטית עם מחשבות אובדניות.

            במכתב מחלקה דחופה, מרכז "גהה" מיום 27.7.09 נרשם כי כעת יש לתובעת מחשבות גם להרוג את ילדיה והיא מציינת כי מיד לאחר התאונה החלו להופיע מחשבות אלו. בסעיף הסיכום נרשם כי בבדיקת החולה היא מדווחת על מחשבות להרוג את ילדיה עם מחשבות אובדניות ללא כוונות ביצוע.

            בטופס רישום רב יומי מיום 28.7.09 נרשם כי לדברי התובעת מצב רוחה ירוד מאז התאונה שעברה לפני כשבוע וחצי, בה נהרג ידיד שלה, טוענת כי מרבה להזכר באירוע מאז ומיציאתה מהתאוששות בבילינסון החלו חששות שוב שתפגע בילדיה (נרשם על ידי חרמוני רוחה).

            ברישום מיום 2.8.09 מצויין כי התובעת מספרת כי היא מחכה כל הלילה לבוא הבוקר בגלל כאבים גופניים וגם בגלל חלומות חוזרים על הגבר שנהרג בתאונת הדרכים בה היתה רואה את דמותו בחלום והוא אומר לה שהוא מצטער ושתשמור על עצמה (נרשם על ידי חרמוני רוחה).